עודכן
בחירת שם לעסק היא בדרך כלל החלטה שמקבלים מהר ומשנים לאט. מתלבטים כמה ימים, בודקים שהדומיין פנוי, מזמינים לוגו ומדפיסים שלט. רק אחרי כמה חודשים, כשמגיע מכתב מעורך דין של עסק אחר או כשמנסים לרשום את השם ומקבלים סירוב, מתברר שהשם שבחרתם לא באמת שלכם. אצלי במשרד אני פוגש את שני הצדדים: בעלי עסקים שצריכים להחליף שם אחרי שהשקיעו בו, ובעלי מותגים שמגינים על שם שבחרו נכון. ההבדל ביניהם מתחיל בשבוע שבו בחרו את השם.
במאמר הזה אני לא נותן רשימת רעיונות לשמות. יש לזה כלים טובים. אני מסביר איך לבחור שם שתוכלו להיות הבעלים שלו: שם שאפשר לרשום כסימן מסחר, שלא מתנגש בשם של מישהו אחר, ושאפשר יהיה לעצור בעזרתו מתחרה שמעתיק אותו.
למה השם הוא נכס ולא רק החלטה שיווקית
הפקודה מגדירה סימן מסחר כסימן שמשמש, או מיועד לשמש, לעסק לגבי הטובין שלו. המילה “מיועד” חשובה: אפשר להגיש בקשה לרשום שם עוד לפני שהעסק נפתח. ומרגע שהשם רשום, יש לכם זכות שאפשר לאכוף, להעביר, למכור ולתת עליה רישיון. שם שלא נרשם נשען על המוניטין שתצברו, ועד שזה קורה ההגנה עליו חלשה.
לכן כשלקוח מתלבט בין שני שמות, השאלה הראשונה שלי היא לא איזה מהם נשמע טוב יותר, אלא איזה מהם יעבור רישום כסימן מסחר ויחזיק מעמד מול מתחרה.
סולם החוזק של שם: מתיאורי ועד מומצא
לפי סעיף 8 לפקודה, סימן כשר לרישום רק אם יש בו אופי מבחין, כלומר הוא מבדיל בין המוצרים שלכם לבין מוצרים של אחרים. מכאן נגזר סולם שאני משרטט כמעט לכל לקוח בפגישה הראשונה:
| סוג השם | מה הוא עושה | דוגמה | סיכוי לרישום וכוח מול מתחרים |
|---|---|---|---|
| תיאורי | מתאר את המוצר או את איכותו | “מאפה טרי” למאפייה | כמעט אפסי, אלא אם השם רכש אופי מבחין משימוש ארוך |
| מרמז | רומז על התחום בלי לתאר אותו ישירות | שם שמעורר אסוציאציה של מהירות לחברת שליחויות | טוב, ובדרך כלל זה האיזון הנכון בין שיווק להגנה |
| שרירותי | מילה קיימת שאין לה קשר לתחום | “תפוח” לחברת מחשבים | חזק |
| מומצא | מילה שלא הייתה קיימת קודם | צירוף אותיות חדש לגמרי | החזק ביותר, אבל דורש השקעה כדי שהלקוחות יבינו מה אתם מוכרים |
רוב בעלי העסקים נמשכים לשם תיאורי, כי הוא מסביר את העסק בלי מאמץ. הבעיה היא שבדיוק בגלל זה הוא לא יכול להיות רק שלכם, וגם המתחרה הבא יוכל להשתמש באותן מילים.
שמות שהחוק לא יאפשר לכם לרשום
סעיף 11 לפקודה מונה סימנים שאינם כשרים לרישום. אלה שאני רואה הכי הרבה בשלב בחירת השם:
- מילים שמתארות את הטובין או את איכותם (סעיף 11(10)), אלא אם הוכח שהשם רכש אופי מבחין.
- שם שמשמעותו הרגילה גאוגרפית או שם משפחה (סעיף 11(11)), אם אינו מוצג בדרך מיוחדת ואין לו אופי מבחין.
- שם זהה או דומה עד כדי הטעיה לסימן שכבר רשום לאותם טובין או לטובין מאותו הגדר (סעיף 11(9)).
- שם שיש בו כדי להטעות את הציבור, למשל ציון מקור כוזב (סעיף 11(6)).
- מילים כמו “רשום” או “פטנט” בתוך הסימן עצמו (סעיף 11(4)).
בנוסף, לפי סעיף 12 הרשם רשאי לסרב לסימן שזהה או דומה לשם העסק של אדם אחר, אם יש בו כדי להטעות. את הרשימה המלאה, עם דוגמאות מהפסיקה, פירטתי בעמוד סימן מסחר שאינו כשיר לרישום.
שם חברה, דומיין וסימן מסחר הם שלושה דברים נפרדים
הטעות הכי נפוצה שאני פוגש היא ההנחה שאם החברה נרשמה ברשם החברות והדומיין נקנה, השם כבר מוגן. בפועל מדובר בשלושה רישומים שונים. רשם החברות בודק שהשם לא זהה לשם של חברה אחרת, ולא בודק סימני מסחר. מי שמוכר דומיינים לא בודק בכלל אם השם מפר זכות של מישהו. רק רישום כסימן מסחר נותן זכות ייחודית בשם לגבי המוצרים או השירותים שלכם. על ההבדלים האלה כתבתי בהרחבה בעמוד מה זה סימן מסחר.
יש גם כיוון הפוך שכדאי להכיר. בהתיק של העסק מרחובות מול טויוטה, שבו ייצגתי את העסק, בית המשפט קבע שמותר לו לציין שהוא מוכר רכבים וחלקי חילוף מקוריים של טויוטה, אבל השימוש בשם המותג בתוך שם העסק, בלוגו ובכתובת האתר הטעה את הציבור. הלקח לבחירת שם פשוט: אל תבנו את שם העסק על מותג של מישהו אחר, גם אם אתם עובדים עם המוצרים שלו כדין.
איך בודקים שם של עסק לפני שמשיקים
הבדיקה שאני ועו”ד אבישי ביגמן, שמוביל את מחלקת סימני המסחר במשרד, עושים לפני שלקוח מתחייב לשם, נראית כך:
- חיפוש במאגר הרשמי. בודקים במאגר סימני המסחר של רשות הפטנטים גם התאמות מדויקות וגם שמות שנשמעים או נכתבים דומה. את השיטה המלאה פירטתי במאמר על חיפוש סימן מסחר. “דומה עד כדי הטעיה” הוא המבחן, לא “זהה”.
- בדיקת הסוגים. שם שתפוס לבגדים לא בהכרח חוסם אתכם במסעדה, אבל שם שתפוס בתחום קרוב כנראה כן. לכן מגדירים קודם מה העסק מוכר היום ומה הוא ימכור בעוד כמה שנים.
- שימוש בשטח. עסק שמשתמש בשם בלי לרשום אותו עדיין יכול לטעון נגדכם לגניבת עין. מחפשים בגוגל, ברשתות ובמאגר החברות.
- מדינות היעד. אם יש תוכנית למכור בחו”ל, בודקים את השם גם שם, לפני שמשקיעים במיתוג. מכאן נגזרת גם ההחלטה על רישום סימן מסחר בינלאומי.
כשהבדיקה נקייה, אני ממליץ להגיש בקשה לפני החשיפה הראשונה. השלבים עצמם, מהגשה ועד תום תקופת ההתנגדות, מפורטים בעמוד רישום סימן מסחר. ואם תגלו בהמשך שמישהו משתמש בשם שלכם, הרישום הוא מה שיאפשר לפעול נגד הפרת סימן מסחר בלי להוכיח קודם שהשם כבר מוכר.
שאלות נפוצות
אפשר לרשום את שם המשפחה שלי כשם העסק?
לא תמיד. שם משפחה רגיל נחשב לפי סעיף 11(11) כשם שאינו כשר לרישום, אלא אם הוא מוצג בדרך מיוחדת או שרכש אופי מבחין משימוש. לכן כשלקוח רוצה עסק על שם המשפחה, אנחנו בודקים אם לרשום אותו בעיצוב ייחודי או בצירוף מילה נוספת.
אפשר לרשום שם לפני שהעסק פתוח?
כן. ההגדרה בפקודה כוללת סימן שמיועד לשמש את העסק, ולכן אין חובה להמתין לפתיחה. חשוב רק לזכור שאם לא משתמשים בסימן לאורך זמן אחרי הרישום, אפשר לבקש לבטל אותו.
מה עושים אם השם שבחרתי כבר רשום בתחום אחר?
זה תלוי במרחק בין התחומים. כשהמוצרים שונים לגמרי, שני סימנים דומים יכולים לחיות זה לצד זה. החריג הוא סימן מוכר היטב, שהחוק מגן עליו גם מעבר לתחום שבו נרשם. במקרים כאלה אני בוחן גם אפשרות להסכם עם בעל הסימן הקיים.
לפני שמדפיסים את השלט
אם אתם בשלב שבו השם עוד לא מופיע על שום דבר, זה הזמן הכי זול לבדוק אותו. שלחו לי את השמות שאתם מתלבטים ביניהם, ונבדוק איזה מהם אפשר לרשום ולהגן עליו לפני שאתם משקיעים במיתוג. אפשר לפנות אליי דרך האתר או להתקשר ל-072-3305991. מידע נוסף על הליווי שאני נותן כעורך דין סימני מסחר תמצאו בעמוד הבית.
