בחלק מענפי הקניין הרוחני, כגון בחוק הפטנטים ישנן הוראות ספציפיות ביחד לשעבוד של פטנט, מאידך, פקודת סימני המסחר איה כוללת הוראה ספציפית שעניינה משכון או שיעבוד סימן מסחר, ולכן רבים חושבים שלא ניתן.
ברם, אם נפנה ונקרא את סעיף 1 לחוק המשכון, תשכ”ז-1967 נראה כי משכון הוא:
“שעבוד נכס כערובה לחיוב; הוא מזכה את הנושה להיפרע מהמשכון אם לא סולק החיוב”.
מכיוון שסימן מסחר הינו נכס, הרי שאין כל מניעה לרשום משכון או שיעבוד על סימן המסחר, ובהיעדר הוראות ספציפיות בפקודת סימני המסחר, החוקים הרלוונטיים לצורך משכון של סימן מסחר הינן ההוראות הכלליות הקיימות בחוק המשכון, אלא, אם מדובר על חברה, שכן, במקרה שמדובר בחברה, המשכון יירשם ברשם החברות קודם לכן.
מרגע הרישום ברשם המשכונות של משכון על סימן המסחר, המשכון חל על סימן המסחר. חשוב לציין, כי למרות שהמשכון נרשם ברשם המשכונות, מומלץ ביותר לרשום שיעבוד של סימן המסחר גם בפנקס סימני המסחר, הגם שבפרקטיקה זה לא נהוגה.
למעשה, באתר מחלקת סימני המסחר ישנה התייחסות והסבר כיצד רושמים משכון או שעבוד על סימן מסחר ומהם המסמכים הדרושים, לצורך כך, הגם, שכאמור לעיל, חלק נכבד לא טורחים לבצע את הרישום בפנקס סימני המסחר.
שאלת הרישום רלוונטית במספר רחב של מקרים. כך, למשל, כאשר מעניקים אשראי או הלוואה לגוף מסוים ניתן למשכן גם את סימני המסחר. דוגמא אחרת ניתן למצוא בחברות סטרטאפ אשר עיקר הנכסים של אותן חברות הוא הקניין הרוחני.
משקיע אשר משקיע במיזם כלשהו או בחברת סטרטאפ מעוניין להגן על זכויותיו בעקבות הכספים הרבים שהשקיע. אחת הדרכים של מיזמים או סטרטאפים להגן על הרעיון ו/או על הטכנולוגיה הינה להגן באמצעות דיני קניין רוחני, ודיני סימני המסחר יכולים לסייע למשקיע פוטנציאלי להרגיש יותר בטוח כאשר מעבר לחוזה יש בידיו גם משכן על נכסה העיקרי של חברת ההייטק – הקניין הרוחני שלה.
