בעת הגשת הבקשה על המבקש לציין מהו הסימן וכן תחת אילו סיווגים הוא מעוניין לרשום את הסימן. כאשר מגישים בקשה לרישום היא נכנסת “לתור” וממתינה ביחד עם כל הבקשות שהוגשו לבחינה. הליך הבחינה יתקיים בהתאם לסדר הכרונולוגי בהן הוגשו הבקשות.
בעבר המועד שעבר מרגע הגשת הסימן ועד בחינתו עמד על שנה וחצי, בשנים האחרונות עשו הרשמים השונים מאמץ לקצר באופן משמעותי את הזמן שעובר מרגע הגשת הבקשה ועד להליך הבחינה אך עדיין גם כיום, למרות כל המאמצים התקופה משכת בין 8 חודשים לשנה ואף יותר מכך.
טיפול מהיר בבקשה
ישנם מקרים מיוחדים בהן המתנה לבחינת הבקשה בצירוף תקופת ההתנגדות הינה בלתי סבירה ובעייתית ביותר שכן נסיבות מיוחדות דורשות טיפול מהיר בבקשה, כדי שהאינטרסים המסחריים של בעל הסימן יוגנו ולא ייפגעו.
ההכרה שבחלק מהמקרים הסיטואציה דורשת מענה ובחינה מהירה הובילה את המחוקק לקבוע הליך של בחינה מזורזת, בה הבקשה “יוצאת מהתור” ונבחנת באופן מיידי, בתוך מספר ימים (ולעיתים אף באותו היום). הליך זה נקרא “בחינה על אתר” והוא קבוע במסגרת סעיף 22(ג) לתקנות סימני המסחר.
מכיוון שמדובר בהליך אשר מקצר את הזמן בצורה משמעותית מגיש הבקשה צריך לעמוד באחד מהתנאים הקבועים בתקנה 22(ג) ואשר מאפשרים ביצוע בחינה על אתר. הבקשה כרוכה בתשלום אגרה ספציפית וכן בתמיכת הטענות והעובדות בתצהיר, זאת, על מנת לנסות ולמנוע הגשת בקשות סרק.
המקרים בהם תתקבל בקשה לבחינה על אתר במחלקת סימני המסחר, יפורטו להלן:
- גורם שאינו מורשה עושה שימוש בסימן המסחר- בדרך כלל מפר/זייפן;
- מבקש הבקשה מעוניין להגיש על בסיס הבקשה הישראלית בקשה בינלאומית . לפני מספר שנים ישראל אמצה את אמנת מדריד. אמנה זו מאפשרת לכל מדינה אשר חתמה עליה, להגיש בקשה לרשום את סימן המסחר הזהה במדינה אחרת החתומה על האמנה. השירות מבוצע באמצעות מחלקת סימני המסחר של אותה מדינה וככל שאין התנגדות הסימן יירשם ללא צורך בשימוש בעורך דין באותה מדינה, עובדה המוזילה את רישום הבקשה בחו”ל בצורה משמעותית. מכיוון שבהתאם לאמנה הסימן חייב להיות זהה מכל הבחינות ובכלל זה הסיווג והמוצרים, והסימן הבינ”ל תלוי בסימן המדינתי יש צורך בוודאות שמעניק הליך הבחינה;
- הסימן הוגש בעבר ונתבקשו בו שינויים שלא ניתן היה לבצע- במסגרת הבקשה הראשונה דרש הרשם שינויים שלא ניתן היה לבצע ולכן הוגשה בקשה נוספת עם התיקונים מחדש ואין הצדקה שמגיש הבקשה ימתין “בתור” מחדש לבחינה;
- הסימן היה רשום בעבר ונמחק עקב טעות-כגון אי תשלום אגרה;
- ישנה כוונה לתת בסימן רשות שימוש לאחרים- לדוגמא, בעל עסק החליט למכור זיכיונות לצדדים שלישיים, ולצורך כך הוא מגיש בקשה לרישום סימן מסחר;
- נימוקים מיוחדים נוספים לפי שיקול דעת מחלקת סימני מסחר- מדובר בסעיף כללי אשר משאיר למחלקת סימני המסחר שיקול דעת נרחב במקרים שונים לאשר בחינה על אתר. לדוגמא עסק מעוניין למתג מחדש או החל למתג מחדש את העסק ומעוניין להגן על הלוגו ולדעת בוודאות שטרם הוצאה כספית משמעותית, הוא יוכל להגן על המיתוג מחדש.
כאמור, עם הגשת הבקשה, התצהיר התומך ותשלום האגרה עבור הליך הבחינה על אתר, תיבדק הבקשה באופן מידי (בתוך מספר ימים ולעיתים אפילו באותו היום), על ידי הבוחן ובמידה שהבחינה מאושרת בעל הסימן יקבל הודעת קיבול של הסימן. כאשר, אם מדובר באמת בבעל בקשה שמעוניין להגיש בקשה בינלאומית, הוא יכול להתקדם ולהגיש את הבקשה בבינלאומית.
חשוב לציין שעצם הגשת בקשה לבחינה על אתר משפיעה אך ורק על מועד הבחינה שנעשה מיד, שכן, לאחר קיבולה הבקשה תתפרסם ביומן סימני המסחר הקרוב ותעבור תקופת התנגדות זהה של שלושה חודשים ככל בקשה אחרת, עד לרישומה.
