מכאן, שבאופן רגיל לאחר שעברו 5 שנים מיום הרישום (לא הגשת הבקשה!), סימן המסחר “חסין” מביטול (כל עוד תשולמנה אגרות החידוש). אבל, אם סימן המסחר הוגש בחוסר תום לב, ניתן להגיש בקשה למחיקתו מפנקס סימני המסחר בכל עת.
אז מה היא בדיוק הגשת בקשה לרישום סימן מסחר בחוסר תום לב? מהם התנאים שצריך לעמוד בהם? במאמר זה ננסה לענות בקצרה על שאלות אלו.
באופן כללי, מי שמגיש בקשה לביטול סימן מסחר עקב שהבקשה הוגשה בחוסר תום לב צריך לעמוד בנטל שהוא קשה יחסית, שכן אין לשכוח כי אנו עוסקים בסימן מסחר שנרשם.
היינו, מבקש הביטול צריך להוכיח לרשם סימני המסחר שבעת הגשת הבקשה לרישום, בעל סימן המסחר, פעל בחוסר תום לב, היינו, באופן מכוון לפגוע בזכויות של צד שלישי, בין אם הגיש את הבקשה על מנת להטעות את הציבור, בין אם רשם שלא כדין סימן בעת שידע שהזכויות בסימן שייכות לאדם או גוף אחר, בין בישראל ובין בחו”ל.
אחד המקרים המעניינים שהגיעו אל משרדנו עסק בסימן המסחר המעוצב RICHMAN אשר היה בתחום טבק, צרכי מעשנים ונראה כך:
חברת אלדיואן שהינה ישראלית מהכפר זילפה אשר הפעילה חברה לייבוא ושיווק מוצרי וצרכי עישון, גילתה כי אזרח עיראקי המתגורר בסין הינו בעל סימן המסחר הרשום בסין, באיחוד האירופאי, בירדן וברש”פ, והחליטה לחמוס את הסימן. היא הגישה אותו לרישום, בעוד בעל הרישיון החוקי משטחי הרש”פ, שיווק אותה בישראל בשיתוף עם תושב ישראלי, ולאחר רישומו שלחה מכתבי התראה רבים לכל החנויות והמשווקים בטענה כי הם מפרים את סימן המסחר שלה.
משרדנו בירר את הפרטים, ונוכחנו לדעת שמעבר להסכמים מסחריים בקשר לסימן המסחר ולרישומים בחו”ל, תושב הרש”פ הגיש את הסימן לרישום בישראל מספר חודשים לפני חברת אלדיואן, אך מכיוון שעורך הדין ששכר הגיש בבקשה אחת שני סימנים, הוא התבקש לוותר על אחד- הוא ויתר על הסימן שבמחלוקת ולא הגיש כל בקשה נוספת.
משרדנו הגיש במסגרת הראיות את ההסכמים ועדותם של כל הגורמים המעורבים בשיווק שניתן היה להביא את עדותם, ובין היתר, עדות של בעל סימן אחר מאותו התחום אשר משרדנו הגיש בשמו בקשת מחיקה לסימן מסחר אחר של אלדיואן שניסתה לרכב על המוניטין שנצבר לו.
במסגרת ההכנה לדיון ההוכחות בחנו את כל סימני המסחר של אלדיואן וגילינו כי בכל הבקשות הם הגישו תצהיר בנוסח אחיד כי מפרים אותם ולכן ביקשו לבצע הליך בחינה על אתר. בנוסף התברר כי זה לא היה המקרה היחיד שבו ניסו לרשום זכויות של חברה בחו”ל אך באותו מקרה הרשם גילה זאת והסימן נזנח.
בנוסף לאמור, העד הראשי מטעם אלדיואן הודה כי אינו בקיא בפעילות החברה, ואלדיואן לא הצליחה להביא ראיה לכך שהיא יצרה את הסימן לפני בעל סימן המסחר המקורי. בנוסף, הצלחנו להראות שחלק מהראיות שצירפה אלדיואן לא היו הגיוניים, כגון מסמך מחברה סינית שטענה כי היא עובדת עם אלדיואן משנת 2015 בייצור ושיווק מוצרים תחת המותג, בעוד תאריכו של המסמך היה יום לאחר מועד יצירת הסימן על ידי אלדיואן.
לסיום התברר כי אלדיואן הסתירה שבקשה למחיקת סימן המסחר של בעל סימן המסחר בסין אשר הוגש לאחר פתיחת הליך ההתנגדות נדחה לאחר דיון וקביעה של רשם סימני המסחר הסיני, כי אלדיואן לא הצליחה להראות ראיות ציבוריות (ראיות שלא נוצרו על ידיה).
לנוכח כל שהתגלה במסגרת דיון החקירות קבעה סגנית הרשם, כי מרשנו עמד בנטל להראות כי אלדיואן הגישה את הבקשה לרישום בחוסר תום לב לאחר שהסימן נלקח מהבעלים המקורי.
סגנית הרשם אף קבעה כי אופן הפעולה של אלדיואן היה דומה לזה שפעלה בקשר לסימן מסחר אחר שמחיקתו התבקשה על ידינו בקשר עם לקוח אחר של משרדנו, סימן מסחר מספר 301158, אשר ניטל ממר פנחס כהן.
