למרות האמור המחוקק קבע כי ישנם סימנים, שלא משנה כמה שימוש ייעשה בהם, הם אינם כשרים לרישום. רשימת הסימנים שאינם כשרים לרישום מופיעה בסעיף 11 לפקודה והם יפורטו להלן:
- הסימן מרמז על קשר עם נשיא המדינה או עם ביתו או על חסותו של הנשיא, וסימן שניתן להסיק ממנו על קשר או חסות כאמור;
- דגלי המדינה ומוסדותיה או סמליהם, דגלי מדינות חוץ וארגונים בין -לאומיים וסמליהם, וכל סימן הדומה לאחד מהם; לדוגמא, לא מעט יצרנים עושים שימוש בסמל הדומה לדגל שוויץ על מנת לנסות ולהנות מהמוניטין המקושר למוצרים אלו;
- שלטי יוחסין רשמיים, אותות וחותמות רשמיים שמדינה נוהגת לציין בהם פיקוח או ערבות, וכל סימן הדומה להם, וכן סימן שניתן להסיק ממנו שבעלו נהנה מחסות ראש מדינה או ממשלה, או שהוא מספק טובין או מעניק שירותים לראש מדינה או ממשלה, והכל אם לא הוכח לרשם כי בעל הסימן זכאי להשתמש באותו סימן;
- סימן שמופיע בו ביטוי מאלה – “פטנט”, “נרשם פטנט”, “על פי כתב ממלכתי”, “רשום”, “מדגם רשום, “עיצוב”, “עיצוב רשום”, “עיצוב לא רשום”, “זכות יוצרים”, “חיקויו של זה – זיוף” – או ביטוי כיוצא באלה;
- סימן הפוגע או העלול לפגוע בתקנת הציבור או במוסר;
- סימן שיש בו כדי להטעות את הציבור, סימן המכיל ציון מקור כוזב וסימן המעודד התחרות בלתי הוגנת במסחר;
- סימן הכולל ציון גאוגרפי לענין טובין שמקורם אינו באזור הגאוגרפי המצוין, אם יש בציון הגאוגרפי כדי להטעות ביחס לאזור הגאוגרפי האמיתי של מקור הטובין;
- סימן הכולל ציון גאוגרפי נכון מילולית, אולם יש בו מצג שווא כאילו מקורם של הטובין באזור גאוגרפי אחר;
- סימן הזהה עם סמל בעל משמעות דתית בלבד, או הדומה לו;
- סימן שיש עליו תמונתו של אדם, זולת אם נתקבלה הסכמתו של הנוגע בדבר, ואם היא תמונתו של אדם שמת – ידרוש הרשם הסכמתם של שאיריו, זולת אם קיימים לדעתו טעמים סבירים שלא לעשות כן;
- סימן הזהה עם סימן שהוא שייך לבעל אחר וכבר הוא רשום בפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר, והוא הדין בסימן הדומה לסימן כאמור עד כדי שיש בו להטעות;
- סימן המורכב מספרות, אותיות או מלים, הנוהגות במסחר לציונם או לתיאורם של טובין או סוגי טובין או הנוגעות במישרין למהותם או לאיכותם, זולת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) או 9;
- סימן שמשמעותו הרגילה גיאוגרפית או שם משפחה, אם אינו מוצג בדרך מיוחדת, זולת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) או 9;
- סימן המזהה יין או משקה אלכוהולי הכולל ציון גאוגרפי, אם מקורו של היין או המשקה האלכוהולי אינו באותו אזור גאוגרפי;
- סימן שהוא זהה או דומה עד כדי להטעות לסימן מסחר מוכר היטב אף אם אינו סימן מסחר רשום, לענין טובין שלגביהם מוכר הסימן היטב או לגבי טובין מאותו הגדר;
- סימן שהוא זהה או דומה לסימן מסחר מוכר היטב שהוא סימן מסחר רשום, וזאת אף לגבי טובין שאינם מאותו הגדר, אם יש בסימן המבוקש לרישום כדי להצביע על קשר בין הטובין שלגביהם מבוקש הסימן לבין בעל הסימן הרשום, ובעל הסימן הרשום עלול להיפגע כתוצאה משימוש בסימן המבוקש.
מעבר לכל האמור, יש לזכור כי לרשם סימני המסחר יש את הסמכות לא לקבל לרישום סימן מסחר אם הוא דומה או זהה לסימן מסחר רשום אחר אם יש בו כדי להטעות.
לכן, בטרם ניגשים להגיש בקשה לרישום סימן מסחר מומלץ לפנות לעורך דין העוסק בתחום על מנת שיוכל לבדוק טרם ההגשה, האם הסימן המבוקש לרישום כשיר, על פניו, לרישום, זאת, על מנת לחסוך בזמן וכסף.
