כינוי מקור וסימן מסחר
אם כך, מה הרלוונטיות של כינויי מקור לרשם סימני המסחר? פשוט מאוד, בהתאם לחוק כינויי מקור, ניהול הרישום של כינויי המקור אשר דומים בעיקרם לסימני מסחר, מתבצע על ידי הרשם ברשות הפטנטים.
חשיבותו של חוק כינויי מקור, הינו בכך שהוא מבטיח הגנה על כינוי המקור מפני העתקה, זאת אומרת, הוא אוסר שימוש בכינוי כשלעצמו או כחלק ממותג, ומונע גזילת המוניטין שנצבר בכינוי המקור, ללא רשות של בעל כינוי המקור. חשוב לציין, כי במקרה של הפרה אין זה רלוונטי אם המוצר זהה למוצר שבו משתמשים בכינוי המקור, אלא, שהמפר עושה שימוש בכינוי המקור על מנת לנסות להאדיר את המוצר שלו ולייחס לו את התכונות של כינוי המקור.
דוגמא לכך היא תביעה שהוגשה כנגד מי עדן על השימוש במונח “השמפניה של הטבע”. מספר כורמים ממחוז שמפיין אשר מאוגדים ביחד והם הבעלים של כינוי המקור “שמפניה” הגישו בשנת 2011 תביעה כנגד מי עדן (ת.א. (מחוזי ת”א 22286-03-11) בגין שימוש מפר בכינוי המקור שמפניה. בסופו של דבר נקבע כי מי עדן הפרה את זכויותיהם של אותם כורמים בעצם השימוש ונפסק להם פיצוי של 400,000 שקלים.
כדי לרשום שם ככינוי מקור יש לעמוד במספר תנאים לצורך קבלת אישור הרשם ורישומו של הכינוי בפנקס כינויי המקור.
סעיף 4 לחוק כינויי מקור קובע מהם התנאים הדרושים לצורך רישום של כינוי מקור:
תוכן הבקשה
- בבקשה לפי סעיף 3 יפורשו: המוצר, הפרטים המיוחדים שמהם ניתן ללמוד כי כינויו של המוצר הוא כינוי מקור ולא ציון מוצא או סוג בלבד, מי הוא בעל הזכות לאותו כינוי ופרטים נוספים שנקבעו.
לאחר שהוכח לרשם כי אכן הכינוי ראוי להיות כינוי מקור והוא לא רק ציון גיאוגרפי הכינוי נרשם בפנקס כינויי מקור והוא זכאי להגנה.
מרגע הרישום כינוי המקור מוגן. סעיף 22 לחוק כינויי מקור קובע, כדלקמן:
הפרת זכות כינוי מקור
-
שימוש שלא כדין בכינוי מקור רשום הוא הפרת זכות כינוי מקור, אפילו צויין המקור האמיתי של הסחורה על יד כינוי המקור, ואף אם הכינוי מופיע בצורה מתורגמת או מלווה בביטויים כגון “מין”, “טיפוס”, “סוג”, “חיקוי” או ביטויים דומים.
כמו פקודת סימני המסחר אשר אינה קובעת פיצוי בגין הפרה, גם חוק כינוי מקור אינו מאפשר סעד כספי במסגרת החוק. החוק מאפשר סעד של צו מניעה:
סעד על הפרת זכות
-
נוכח בית משפט כי הופרה זכות בכינוי מקור רשום, יצווה על המפר להימנע מהפרת הזכות, ורשאי בית המשפט להתנות את מתן הצו בתנאים ולעכב את ביצועו עד ששה חדשים בתנאים שיראה.
בנוסף בהתאם לסעיף 23א רשאי בעל כינוי המקור לבקש להעביר אליו את המוצרים לצורך השמדתם.
הפיצוי הכספי של בעל כינוי המקור יגיע באמצעות עילות מחוקים אחרים, כגון עוולת גניבת העין מחוק עוולות מסחריות ועילת עשיית עושר הקבועה בחוק עשיית עושר ולא במשפט.
