הליך השגה חד צדדית בפני רשם סימני המסחר

עם הגשת בקשה לרישום סימן מסחר, ממתינה הבקשה לבחינה במחלקת סימני המסחר. משמגיע המועד לבחינה עוברת הבקשה בחינה על ידי מחלקת סימני המסחר במסגרתה בוחנים האם הבקשה כשירה לרישום.

הליך-השגה-חד-צדדית
תחומי שירות נוספים

בחלק מהמקרים הבוחן שבודק את הבקשה סבור כי ישנה סיבה כלשהי שבגינה הבקשה אינה יכולה להתקבל. הסיבה יכולה להיות שהסימן אינו כשיר לרישום כי אינו עומד בתנאים הקבועים בסעיף 11 לפקודת סימני המסחר.

במקרה שכזה המחלקה תפיק דוח בחינה שיפרט מדוע הבוחן סבור שהסימן אינו כשיר לרישום, זאת, בהתאם להוראות תקנה 24 לתקנות סימני המסחר. עם קבלת דוח הבחינה עומדות לרשות המבקש 90 ימים לצורך מתן מענה לדוח הבחינה (ניתן להאריך תקופה זו בכפוף לתשלום אגרה בהתאם לתקנות).

עם משלוח התשובה לדוח הבחינה, עוברת הבקשה בחינה נוספת. אם הבוחן השתכנע הבקשה תתקבל ואם לא הוא יפיק דוח בחינה נוסף. הכללים בדבר המועדים לתגובה לדוח הבחינה השני זהים לדוח הראשון. עם משלוח התגובה, תעבור הבקשה בחינה. במידה ועדיין יוותרו השגות לבוחן קיימת לבעל הבקשה הזכות לבקש ולהשמיע טענותיו בפני הרשם, זאת בהתאם להוראות תקנה 24(ב) לתקנות סימני המסחר.

ככל שבחר בעל הבקשה להתמודד עם סירוב הבוחן בעל פה הוא יוזמן לדיון בפני רשם סימני המסחר. במסגרת דיון בעל פה זה ינסה בעל הבקשה לשכנע את הרשם ולהסביר מדוע יש לקבל לרישום את הסימן.

טרם הדיון תינתן האפשרות למבקש להגיש ראיות נוספות לצורך הוכחת טענותיו. כך, למשל, הוא רשאי לצרף ראיות נוספות, תצהירים מטעם בעלי עניין ואנשים קשורים וכן מסמכים נוספים כגון סקרים, חוות דעת ונתונים שונים כגון נתוני פרסום, נתונים בגין מכירות וכדומה, אשר יעמדו בפני הרשם בהגיע הדיון.

במסגרת הדיון, ככל שהוגשו תצהירים שונים, רשאי הרשם לבקש מהאנשים אשר חתמו על התצהירים להשיב לשאלותיו, על מנת להבהיר נקודות הדרושות הבהרה.

הליך-השגה-חד-צדדית

שימוש בתצהירים ובראיות בפני הרשם

אחד המקרים בהם נעשה שימוש בתצהירים ובראיות על ידי משרדנו, היה המקרה של רישום סימן המסחר התלת מימדי של המשחק הידוע Rubik’s Cube (הקוביה ההונגרית).במסגרת דוחות הבחינה דאג משרדנו להגיש ראיות בגין המוניטין והשימוש בקוביה ההונגרית (3X3) כבסימן המסחר. כך, צירף משרדנו תצהירים מטעם היבואן בארץ, מטעם נציג בעלת הסימן (חברה לונדונית), ראיות בדבר החלטות של רשמים ברחבי העולם אשר קיבלו לרישום את סימן המסחר, וכן דוגמאות לפרסומים בארץ ובעולם של הקוביה, תחרויות ארציות ובינ”ל וכדומה.

במסגרת הדיון  החד צדדי שהתקיים בפניו, ביקש הרשם לבחון את שאלת הפונקציונליות של הקוביה, שכן, אם עיצוב הקוביה והמנגנון מוכתב כתוצאה מצורך פונקציונלי בלבד אין לרשום את הסימן (שכן רישומו ימנע שימוש של הציבור). מכיוון שהיה ברור למשרדנו כי שאלה זו עומדת להיות אחת השאלות העיקריות שיעמדו בפני הרשם במסגרת הדיון והבחינה, דאגנו מבעוד מועד לאסוף עשרות דוגמאות שונות של קוביות בעיצובים שונים אשר כולן עושות שימוש במנגנון זהה לחלוטין, זאת, על מנת להראות לרשם שאין בענייננו פונקציונליות בכל הקשור לסימן המסחר המבוקש.

בהתאם היבואן עלה לדוכן והציג בפני הרשם עשרות דוגמאות שונות של קוביות בעיצובים שונים (תפוח, מתומן, פירמידה וכדומה) הקוביות פורקו על דוכן העדים והמנגנונים הזהים הוצגו בפני הרשם, אשר התרשם באופן בלתי אמצעי מכך שבאמצעות המנגנון אפשר להגיע לעשרות דוגמאות שונות של המשחק.

בסופו של דבר, הרשם קיבל את טענותינו ואישר בהחלטה מפורטת את רישום סימן המסחר התלת מימדי של הקוביה. לקריאת ההחלטה לחץ כאן.

סער גרשוני - עורך דין סימני מסחר
סער גרשוני | עורך דין סימני מסחר
זקוקים לייעוץ?
השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם האפשרי
תוכן העניינים
סער גרשוני - עורך דין סימני מסחר
סער גרשוני | עורך דין סימני מסחר

צריכים ייעוץ לגבי סימני מסחר?
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם